במרכז לקרמיקה "בית בנימיני" בתל אביב ייפתחו שתי תערוכות חדשות שעוסקות בקרמיקה כחומר נסיוני לאמנות עכשווית. "שבט בנימיני" ו"שכבות". פתיחה ביום חמישי 9.1.20 בשעה 19:30

שבט בנימיני. אוצרת: דנה גילרמן

שכבות – יאיר לוי ואילה צור. אוצרת: עינב ברנס אליאסוב

שבט בנימיני

הרעיון לתערוכה ״שבט בנימיני״ נולד מתוך הכרה בכך שבעשור האחרון החימר הפך לחומר שכיח ביצירתם של אמנים עכשוויים בינלאומיים וכמעט בכל תערוכה בעלת היקף. רבים מהאמנים הבולטים בעולם היום מגרייסון פרי (Grayson Perry), שזכה בפרס טרנר ב-2003 עבור אגרטלי הקרמיקה המצוירים ועד סימון לז׳ה (Simone Leigh), זוכת פרס הוגו בוס, שהציגה לאחרונה בגוגנהיים פסלי נשים שחורות מקרמיקה, משתמשים בחומר קרמי בדרכים שונות ובעיקר באופן אחר מהשימוש המסורתי: הם אינם מגיעים מתחום הקדרות וההיסטוריה שלו, אלא משפת האמנות העכשווית שמנכסת לעצמה מדיומים וחומרים שונים ויוצרת מהם שפה חדשה.

חן שיש_צילום יגאל פרדו

השימוש בקרמיקה הוא חלק מהחזרה ליצירה בלתי אמצעית וישירה עם חומר, לשימוש ב׳קראפט׳ כאמירה ביקורתית (כלומר, במלאכות יד שונות שנתפסו כ׳אמנות נמוכה׳), המאפיין את העשורים האחרונים בשדה האמנות. לצד עיסוק בזהות, בהיסטוריה, בתרבויות רחוקות, בחומר כחומר, כמו גם השיח המתמשך בין אמנות שימושית לאמנות גבוהה. השימוש בחומר גם מצטייר כתנועת נגד לכניסת המדע, הטכנולוגיה והבינה המלאכותית הנוכחים יותר ויותר בשדה.

תחילת תהליך העבודה על התערוכה ״שבט בנימיני״ בפנייה אל שבעה אמנים ואמניות ישראלים שהשימוש בחומר קרמי דווקא אינו מאפיין את יצירתם, אם בכלל. רות פתיר, יעל פרנק, גבי קריכלי, רענן חרל״פ, סיגלית לנדאו, חן שיש ורועי כרמלי הוזמנו ל׳רזידנסי׳ בבית בנימיני שבמסגרתו התאפשר להם להגיע לסדנאות הקרמיקה ולקבל הדרכה בתהליכי עבודה ושריפה. היה מעניין לראות באיזה אופן הם ישתמשו בחומר החדש עבורם ואיזו טרנספורמציה הוא יעבור ביצירתם.

אלעד רוזן

במהלך חודשי הקיץ הם הגיעו למקום, עבדו עם חומר קרמי בליווי אסיסטנטים, התוודעו לתהליכים הארוכים הנדרשים לעבודה עם החומר מהפיסול ועד לשריפה. ההיכרות הראשונית עם החומר יצרה סקרנות, מחשבות חדשות, כמו גם מוקדים בעיתים ומשברים. למשל ההבנה כי הזמן האיטי של תהליך היצירה הוא גורם מכריע בעבודה עם החומר, מה אפשר לעשות איתו ומה כמעט בלתי אפשרי בפרק זמן שעמד לרשותם, כיצד מצליחים לתווך סקיצות לתוצר ובכלל איך המפגש עם סדנה מסודרתשיש לה היגיון עבודה פנימי משלה עם אמנים הרגילים לעבוד לבד בסטודיו, אדונים לזמנם. תהליכי העבודה היו לא פשוטים והפתרונות מגוונים. 

לצד הקבוצה הזו הוזמנו חמישה אמנים ואמניות שעבדו בשנים האחרונות עם חומר קרמי: שחר יהלום, אלעד רוזן, אסף אלקלעי, אבי קרייצמן וירון אתר. חלק מהעבודות הוצגו בעבר ואחרות נוצרו במיוחד לתערוכה זו. 

חן שיש_צילום יגאל פרדו

בתערוכה יוצגו מעין 12 מיצבים שאינם מנהלים דיאלוג אחד עם השני אלא בינם לבין עצמם. אפשר לראות בהם 12 דגימות של תהליכי עבודה, נקודת עשייה בזמן ואולי אפילו רגע של תפנית, שיתגלה בדיעבד.

משתתפים: רענן חרל״פ, סיגלית לנדאו, חן שיש, רות פתיר, יעל פרנק, גבי קריכלי, רועי כרמלי, שחר יהלום, אבי קריצמן, אלעד רוזן, ירון אתר, אסף אלקלעי


ובגלריה הקטנה: 
 "שכבות" layers –  – יאיר לוי ואילה צור

התערוכה "שכבות" מבקשת לבחון דיאלוג המתקיים בין גופי עבודה שונים של שני אמני חומר אשר לא מכירים אחד את השנייה ויוצרים בעבודתם ביטוי חומרי הבנוי רבדים ושכבות השוזרות בתוכן היסטוריה משפחתית, מקומיות, סיפורים אישים וסודות כשחלקן גנוזות וחבויות בתוך החומר וחלקן גלויות ומספרות סיפור. 

יאיר לוי הוא אמן חומר הרואה בעבודת האובניים המסורתית את נקודת המוצא לעבודותיו. לוי בוחן בעבודותיו ניגוד בין חומרים, מרקמים, צבעוניות וטכניקות עבודה ובכך מייצר מתח בתוך האובייקטים עצמם.

יאיר לוי _צילום, רן ארדה

בעבודתו "סלעי וצורי" מתקיים מתח בלתי פוסק בין חוץ לפנים, לוי מתייחס למעטפת, לסלע כמטאפורה לחיצוניות קשיחה ומחוספסת, גסה וחומרית המנסה להגן על הפנימיות הרבודה, העדינה, השברירית והמתפרצת. עבודתו של לוי בוחנת באופן עמלני את הקשר בין ציבורי ואישי, גאולוגי והיסטורי, גנוז ומוחצן. 

הטיפול החומרי של לוי בין יחידות פורצלן דקיקות לבין חומר גס ומבעבע מייצר מתח צורני בין נפח ושפה, צורה וצבע, שקיפות וגסות ושבריריות ופגיעות. האובייקטים של לוי מאופקים ואימפולסיביים בו-זמנית, והם בודקים מפגשים בין פרופורציות, תלת ודו ממד, צבעוניות וטיפול בפני שטח.

אילה צור _צילום, מרסל קוק אילה

אילה צור בעבודותיה יוצרת בחומר הקרמי ורואה בו מדיום אמנותי לביטוי רעיונות ורגשות תוך התכתבות עם מלאכות יד מסורתיות אחרות ושילובן בנגיעות עכשוויות בחומר הקרמי. צור, שואבת את ההשראה שלה מעולמות הטקסטיל, הדפוס, מגילות הנייר, הכתב והקליגרפיה הקרובים לליבה, דרכם היא יוצרת בעבודותיה רב שכבתיות, בגלוי ובנסתר, בשבריריות ובעדינות של החומר ובשילובו עם חומרים אחרים. 

צור שבמקביל לעבודתה בחומר הקרמי עבדה בשנים האחרונות כאורגת בגלריה לאריגה בצפת העתיקה וכך "רקמה" בגוף עבודותיה אינטרפרטציה אישית המחברת בין עולמות בינתחומיים חומריים. היא בוחנת בעבודתה את המתח המתקיים בין חומר קרמי וטקסט, קליגרפיה, רקמות, הדפס תוך טיפול רפטטיבי ובדיקת גבולות ויחסי הכוחות בין התלת והדו ממד באובייקטים השונים. 

בית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית, רחוב העמל 17 תל אביב

שעות פתיחה: א' 10 – 14, ב'-ה' 11 – 19, ו' 10 – 14, שבת 11 – 14

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s