במוזיאון הנגב לאמנות בבאר שבע, אולגה קיסלבה מדברת עם עצים. היא מציגה זנים נכחדים של עצים מהמדבר, מיצב וידאו על דימוי העץ, והדפסות תלת ממד של זרעים עתיקים. עד פברואר 2020

"מה אומרים העצים"
אולגה קיסלבה – בין אמנות למדע

אוצרת: ד"ר דליה מנור

התערוכה החדשה במוזאון הנגב לאמנות "מה אומרים העצים" משקפת את החיבור בין אמנות ומדע שצובר תאוצה בעולם. התערוכה של האמנית והחוקרת אולגה קיסלבה, היא תוצר של מחקר מדעי ופרשנות אמנותית בדבר הקשר שבין בני האדם לצומח, המשקף היסטוריה של מערכת יחסים מורכבת.

בתערוכה מוצגים מיצבים ועבודות וידאו שמשקפים גילויים משמעותיים ומסקרנים בתחום המדעי;
תקשורת ושיח בשפה משותפת בין עצים בשני עברי גדות הירדן, והצגת תרגומה לשפת בני האדם בטכנולוגיות מתקדמות. דרכים להצלת זני עצים נכחדים מאזור הנגב והערבה, להם חשיבות תרבותית והיסטורית. 

מטרת הפרויקט – הקמת אוטופיה מדעית-אמנותית שתוכל להפחית את הנזק שנגרם לטבע עקב הזמן והפעילות האנושית.
עבודותיה של קיסלבה מצויות באוספיהם של 25 מוזיאונים חשובים ברחבי העולם, ומשנת 2007 היא מכהנת כראש המכון הביו-לאומי לאמנות ומדע באוניברסיטת הסורבון בפריז שם היא מרצה על אמנות עכשווית כבר כשלושה עשורים. 
הפרויקט בתערוכה משקף את ההיסטוריה המורכבת של מערכת היחסים בין האדם והטבע. הצוות בראשות קיסלבה בחן הבדלים תרבותיים ואת השינויים שחלו בדימוי העץ לאורך היסטוריה, כסמל וכרעיון פילוסופי שרבים מהם היוו בסיס לפרויקט EDEN. כמו "עץ הדעת טוב ורע" ביהדות ובנצרות, "עץ בודהי" של הבודהיסטים, "עץ האושר" באסלאם ו"עץ החיים" בקבלה. אלו בנוסף לדימויים אחרים של עצים שהפכו לסמלים בתרבויות שונות ברחבי עולם 

קיסלבה משתמשת בטכנולוגיות חדשות ליצירת אפשרויות תקשורת בין עצים שגדלים בארצות וביבשות אחרות, בשיתוף ביולוגים, מעצבים, בלשנים. כשמטרת הפרויקט, היא להקים אוטופיה מדעית-אמנותית שתוכל להפחית את הנזק שנגרם לטבע עקב הזמן והפעילות האנושית.

החייאה של צמחים ובעלי חיים שנכחדו ולמידת הבעיות הסביבתיות והאקולוגיות הן חלק נכבד מסדר היום של המדע, גם בישראל, ושל קיסלבה. מאז שנת 2016 היא שוקדת על פרויקט EDEN במזרח התיכון, פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם מדענים ישראליים, במטרה לשחזר זנים מקומיים שנכחדו או נעלמו כמו הצמחים המקומיים האגדתיים כדוגמת מור הגלעד (אפרסמון), לו יוחסו סגולות רפואיות ו"דקל מתושלח" שהיה מרכזי לתזונת תושבי הערבה. 

סדרת העבודות הטכנולוגיות "הרשת הביולוגית", מוצגת באולמות הקומה השנייה של מוזאון הנגב, ומשמשת כמרכז תקשורת בין צמחים, עצים מקומיים בעלי מטען סמלי עשיר שגדלו פעם על גדות נהר הירדן. המיצב יער הרפאים מוקדש לשחזור זן נכחד של דקל התמר, המכונה "מתושלח". המיצב בנוי משני מסכים המשדרים וידאו בשחור-לבן. עץ הדקל המיוחד הזה, צומח לאחר 2000 שנה הודות למאמציה של הביולוגית איליין סולוויי ממכון הערבה שבקיבוץ קטורה שבנגב. והוא נבט מזרע עתיק שנמצא בין הריסות מצדה. בחלק אחר במיצב יצרה קיסלבה מהדפסות תלת מימד של זרעים קדומים שצמחו בישראל של היום לפני 1500 שנה – תגליות נדירות שבחרה להנציח ולהדגיש את חשיבותן להווה ולעתיד שלנו. מבקרי המוזיאון יכולים להיטמע באווירת העבר, המנסה לשנות את מפת ההווה בעזרת טכנולוגיות חדישות. 

בקומת הקרקע של המוזאון מוצג המיצב יער עתיק חדש, קבוצות של עצים חיים קטנים שהובאו מן הערבה. המיצב משפיע על כל חושי המבקרים בו-זמנית ומגלם את המגמה הארכיטקטונית הפופולרית של זליגת החוץ אל הפנים. העצים יוצרים תחושה מיוחדת של חגיגה אקולוגית המיועדת למבוגרים ולילדים, שמשקפת את הרעיון האקולוגי שמקדם התקרבות אל הטבע מבלי להיפרד מהסביבה העירונית. 

נעילת התערוכה: פברואר 2020
מוזאון הנגב לאמנות: רחוב העצמאות 60, באר שבע | טלפון:   08-699353
| @מוזאון הנגב www.negev-museum.org.il
שעות פתיחת מוזאון הנגב לאמנות:
ימים שני, שלישי, חמישי:  16:00-10:00
יום רביעי:                       19:00-12:00
ימים שישי ושבת:             14:00-10:00
יום ראשון:                     סגור


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s