ציוריו החדשים של אלעד רוזן בתערוכתו 'יותר מדי- מאוחר מדי' נעשו בטכניקת "רימיקס" וחושפים את פרצופיהם הרצחניים ואלימותם המתפרצת. גלריה רוזנפלד תל אביב. פתיחה ב 14/11

אלעד רוזן | יותר מדי מאוחר מדי

28.12.19-14.11.19

אוצרות: מיה פרנקל טנא

פינוקיו מפלצתי עם חיוך זדוני, תותים אנושיים החושפים שיניים חדות, איברי גוף קטועים ובלתי מדממים, גולגולות ולבבות ורודים – הם רק חלק ממאגר הדימויים המאכלסים את ציוריו של אלעד רוזן מראשית דרכו האמנותית. אלו ערוכים בקומפוזיציות עמוסות, בצבעוניות עזה על גבי קנבסים גדולי ממדים, העומדים ביחס ישיר למידותיו של הגוף האנושי. בציורו האקספרסיבי הוא מושפע ממגוון רחב של עולמות תרבותיים וסגנונות אמנותיים – פופ ארט, קומיקס, קומדיות סלפסטיק, אמנות ילדית ואאוטסיידרית (Art Brut). את ההשראה לדימויים ולקומפוזיציות הוא שואב, בין היתר, מהגרפיקה הפרימיטיבית של משחקי וידאו ומחשב מוקדמים, שהיו חלק מנוף ילדותו.

בעבודות, הממוקמות על הציר שבין מופשט לפיגורטיבי, מתקיים מתח מתמיד בין צבעוניות עליזה וילדותית, וסגנון מרושל וספונטני, לבין תוכן כאוטי, אלים, וחרדתי – דיסוננס המייצר סוג של פרודיה גרוטסקית. למשל בדימויי התותים החוזרים בעבודותיו. במבט חטוף הם אדומים, מפתים וסקסיים, אולם מבט נוסף מגלה את פרצופיהם הרצחניים ואלימותם המתפרצת.

שם התערוכה – יותר מידי מאוחר מידי – מתייחס לעיסוק המתמשך של רוזן בעודפות המאפיינת את העידן הנוכחי. זרם בלתי פוסק של מידע, אירועים חדשותיים, זוועות, ובעיקר אינסוף דימויים, מציף את המרחב הפיזי ואת התודעה. מנגד, מתחזקת תחושת אין-אונים ואין-אונות, נוכח חוסר היכולת (או הרצון) להגיב, כל שכן לנקוט בפעולה ממשית, כזו היוצאת אל מחוץ לגבולות המרחב הווירטואלי.

בתערוכה הנוכחית מתרחב ומקצין הגודש הצבעוני והצורני. העבודות החדשות הן פועל יוצא של תהליך שבו "פס הייצור" בסטודיו של רוזן מזין את עצמו, תוך שימוש חוזר בעבודות קודמות ובדימויים מתוכן. מאגר דימויים נוסף, אותו ליקט במרחבי הרשת וצבר לאורך שנים, נחשף לעיני הצופה ומוצג על קירות הגלריה כרקע, רפרנס ומקור השראה. הקולאז', שתיפקד עד היום כחלק מהשפה הציורית, הופך לטכניקת רמיקס, הכוללת יצירת שכבות גיאולוגיות של ציורים המודבקים זה על גבי זה, הטחות צבע ישירות, חיתוכים (Crop) ותוספות נדיבות של פייטים ונצנצים. כל אלו מתאגדים לכדי יצירה חדשה – פופית ותזזיתית. התות, שהפך למעין אייקון המזוהה עם יצירתו, עובר טרנספורמציה דיגיטלית – נסרק, מודפס, משוכפל ומודבק מחדש על הקנבס. אולי כרמז למהלכים הבאים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s